CogniFit - שיום (מתן שם)

מהי יכולת השיום (מתן שם)?

שיום זוהי היכולת שלנו להתייחס לחפץ, אדם, מקום, מושג או רעיון בשם המתאים להם. בשביל לתת שם לאובייקט יש לגשת למילון הפנימי שלנו, למצוא את המילה הספציפית שאנו מחפשים, ולומר אותה בקול.תהליך זה מתרחש באמצעות שלוש מערכות.

• שלב ראשון (או המערכת הסמנטית): חילוץ מידע על האובייקט אשר לו נרצה לתת שם. לדוגמה, אם נראה חבר ישן מבית הספר ברחוב, אנו נזהה שהוא היה חבר לשכבה, שהוא היה x בכיתה שלנו, ושהוא היה חבר של שחר, נדב ומאור.
• שלב שני (או המערכת הפונולוגית-הלקסיקלית): חילוץ המילה המתאימה ביותר לאובייקט או לרעיון. בהמשך לדוגמה הקודמת, שמו של החבר לכיתה היה גיא, וזה יהיה השם שבו נקרא לו. זהו תהליך המפתח בשיום (מתן שם).
• שלב שלישי (או מידע של הברה, יחידת צליל): חילוץ כל אחת מההברות המרכיבות את המילה הנבחרת. לדוגמה, גיא יהיה "ג-א-י".

שלושת השלבים הללו הינם עצמאיים, כלומר שאחד מהם יכול להיפגע מבלי להשפיע על האחרים.. לכן, היכולת להיזכר במילה מסוימת אינה קשורה למידע הקיים לנו על האובייקט שאותו אנו מעוניינים למנות בשם.

אנו מסוגלים לפגוש חבר מן העבר ברחוב ולהיזכר כיצד אנו מכירים אותו, לתאר איזה שיעור לקחנו יחד ולהיזכר מי היו החברים שלו, אולם לא נוכל להיזכר בשמו באופן מיידי. דבר זה נקרא: "עומד על קצה הלשון".

המילון הפנימי שלנו הינו סדרה של תבניות נוירוניות פעילותהמשתמשות בחלקים שונים של המוח. הן גדלות ונבנות כאשר אנו לומדים ומזהים אובייקטים חדשים, ומאחסנים אותם במילון הפנימי שלנו. כאשר תהליכים אלו מתרחשים אנו יכולים להיכנס ל"מילון" ברגע שאנו רואים או חושבים על אובייקט. כאשר אנו נותנים שם לישות, ישנם מספר של מאפיינים שונים המשפיעים על היכולת שלנו לנקוב בקלות בשמו של האובייקט, כגון ההיכרות שלנו או הניסיון שיש לנו עם האובייקט, האדם, המקום, המושג או התדירות שבה אנו חשופים אליהם.

דוגמאות לשיום

• אתה משוחח עם חבר על מסיבת יום הולדת של חבר אחר. ברגע שאתה אומר של מי המסיבה (זהו יום ההולדת של מאור), אתה עושה שימוש בשיום.
• כאשר אתה עונה על מבחן שבו אתה נשאל היכן נמצא מגדל אייפל, אתה נכנס למילון הפנימי שלך ומגיב עם שם העיר (מגדל אייפל נמצא בפריז).
• כאשר אתה עושה תשבץ שבו אתה נשאל מהי "הרגשה של כאב, רכות ואמפתיה כאשר אדם אחר עצוב", אתה עושה שימוש בשיום בעת מתן שם להרגשה ("חמלה").
• כאשר ילד מבחין בכלב ואומר "woof", הוא נותן שם לאובייקט באופן בסיסי בעזרת הצליל שהוא מייצר.
• אם מכבי אש מכבים שריפה ואחד אומר לשני: "לך לכבות את קו הגז במרתף שנמצא מאחורי הציור הירוק", יכולת השיום שלו קובעת באיזו מהירות יוכל הצוות לכבות את השריפה. אנו משתמשים בשיום כל הזמן בחיי היום-יום שלנו.

הפרעות המיוחסות ליכולת שיום נמוכה

אחת מההפרעות הידועות הקשורות ליכולת השיום היא אפזיה אנומית. הפרעה זו מאופיינת בחוסר יכולת לתת שמות לאובייקטים, מקומות או מושגים, בזמן שימור מרכיבי השפה האחרים. אדם הסובל מאפזיה אנומית ירגיש ש"המילה עומדת לו על קצה הלשון", אפילו למילים הנפוצות ביותר. במקרים שכאלו האדם אינו מסוגל לגשת למילון הפנימי שלו, דבר המקשה על מציאת המילה הרצויה.

אנשים הסובלים מאפזיה אנומית מסוגלים להבין שפה ולהפיק אותה (מעבר לשמות שאותם אינם זוכרים), וכן לזכור עובדות והקשרים על המילים שהם מנסים לומר. אם מישהו אחר אומר את את המילה שבה הם מנסים להיזכר, אותו אדם הסובל מאפזיה מסוגל לזהות שזוהי המילה שהוא חיפש, אולם ישכח אותה מיד לאחר שיחזור עליה. תופעה נוספת המאפיינת אנשים הסובלים מהפרעה זו הינה "לדבר במעגלים" על-מנת להימנע מהמילה שבה הם מנסים להיזכר. הם ישתמשו במילים כלליות, כמו, למשל, "הדבר" במקום "נורה", וישתמשו במילים לעיבוי ומילוי השיחה כגון "אתה יודע", "אז...", "אמממ", ויעצרו פעמים רבות כאשר ינסו לחשוב על המילה המתאימה.

בהתחשב במיקום הנזק במוח, לאדם הסובל מאפזיה עלול להיות קושי עם שמות עצם פרטיים (האונה הטמפורלית), שמות עצם נפוצים (הקליפה הטמפורלית הנחותה), פעלים (איזור ברוקה), או במגוון שילובים של איזורים אלו.

ישנן הפרעות נוספות שבהן יכולת השיום נפגעת, כגון אלצהיימר, ליקוי שפתי ספציפי, או דמנציה סמנטית.

בעוד דימנציה סמנטית עלולה לפגוע ביכולת השיום, חשוב לא לבלבל בין השתיים. במקרה של דימנציה סמנטית הבעיה איננה בחוסר גישה לזיכרון מאוחסן, אלא עם הזיכרון עצמו. זוהי הסיבה שבגינה האדם אינו מסוגל לספק כל סוג של מידע, אפילו לא רעיונות כליים, לגבי המילה שאותה הוא מנסה לומר.

דיסלקציה ו-ADHD עלולות להשפיע גם הן על יכולת השיום בנוגע למהירות והזריזות שבהן אדם מסוגל להיזכר ולומר מילה.

כיצד ניתן למדוד ולהעריך את יכולת השיום?

שיום הינו אספקט קריטי של תקשורת ולמידה, והוא המפתח להבנת שפה. בכל זמן שבו נרצה להתייחס למשהו, עלינו להשתמש ביכולת השיום שלנו.

באמצעות אבחון נוירו-פסיכולוגי מלא תוכל להעריך בקלות מנעד רחב של איזורים קוגנטיביים, ביניהם שיום. בשביל להעריך את יכולת השיום באופן ספציפי, ההערכה משתמשת במספר רב של מבחנים קלאסיים, כגון משימת ה-NEPSY מאת קורקמן, קירק וקמפ (Korkman, Kirk, and Kemp, 1998). משימות אלו לא רק יעזרו למדוד את יכולת השיום, אלא גם תפיסה חזותית, זמן תגובה, זיכרון הקשרי וכן גמישות קוגנטיבית.

• מבחן קידודVIPER-NAM: על המסך יופיעו תמונות לזמן קצר. המסך הבא יראה ארבע אותיות, כאשר על המשתמש לבחור את האות הראשונה של התמונות שהופיעו מהר ככל האפשר.
• מבחן זיהוי COM-NAM: על המסך יוצגו אובייקטים כצורה או צליל (מילה). בהמשך, על המשתמש לבחור האם האובייקט הוצג כתמונה, כמילה מדוברת, או שמא לא הוצג כלל.
• מבחן חקירה REST-COM: על המסך יופיעו אובייקטים לזמן קצר. על המשתמש לבחור את המילה אשר מתארת באופן הטוב ביותר את האובייקט מהר ככל שיוכל

כיצד ניתן לשפר או לשקם את יכולת השיום?

כל תחום קוגנטיבי, כולל שיום, ניתן ללמידה, אימון ושיפור. קוגניפיט מאפשרת לעשות זאת באמצעות כלי מקצועי.

קוגניפיט מציעה סוללה של תרגילים קליניים אשר יסייעו בשיקום יכולת השיום וכן תחומים קוגנטיביים נוספים. היכולת לשיפור השיום מתאפשרת הודות לגמישות המוח. המוח וקשריו העצביים ניתנים לחיזוק באמצעות שימוש בפונקציות מסוימות במוח, כגון גישה למילון הפנימי שלנו על-מנת למצוא את השם של המילה שעליה אנו חושבים.

תוכנית הגירוי הקוגניטיבי מבית קוגניפיט פותחה על-ידי צוות של אנשי מקצוע המתמחים בתחום גמישות המוח ותהליכים של חידוש עצבי. תוכנית זו נפתחת בהערכה קוגנטיבית מדויקת של יכולת השיום וכן של פונקציות קוגנטיביות בסיסיות נוספות, וממשיכה בתוכנית אימונים לגירוי קוגנטיבי המבוססת על תוצאות האבחון הראשוני.

שיפור השיום ותחומים קוגנטיביים נוספים לוקח זמן, ודורש אימון עקבי, ולנו בקוגניפיט יש כלים להערכה, שיקום ושיפור אלו. נדרשות רק 15 דקות ביום פעמיים-שלוש בשבוע בשביל להשיג את הגירוי הקוגנטיבי המיטבי.

תוכל לקבל גישה לתוכנית המקוונת לגירוי קוגנטיבי מבית קוגניפיט. ישנו מספר רב של פעילויות אינטראקטיביות ומשחקים מקוונים לאימון דרך המחשב, הסמארטפון או הטאבלט. לאחר כל סבב משימות המערכת של קוגניפיט תספק דו"ח גרפי ומפורט הכולל את התקדמותו הקוגנטיבית של המשתמש.