אמן את המוח שלך ברצינות

המוח שלנו תמיד דולק, תמיד מקשיב, תמיד לומד ומציית לכל פקודה שלנו. זה המוח שלנו שפותר את כל הבעיות שלנו, מתייחס לכל הרגשות והרצונות שלנו, וזוכר את השמחות והצער שלנו. המוח שלנו הוא החבר הכי טוב שלנו.עם זאת, תנאים סביבתיים מסוימים כגון מתח, דיכאון, שימוש והתמכרות לסמים; מחלות נוירולוגיות כגון לקויות למידה, טרשת נפוצה ואלצהיימר; וגם תהליכים התפתחותיים כגון הזדקנות, יכולים להשפיע על יכולת המוח לפעול, לנמק, ללמוד ולזכור. למרות ההתקדמות הטכנולוגית והעלייה ברמת החינוך, נצפה כי בכל הגילאים חלה עלייה בהידרדרות קוגניטיבית שיכולה להוביל לבעיות נוירולוגיות ושימוש בסמים, דיכאון וחוסר פעילות גופנית. ליקוי קוגניטיבי משפיע על ביצוע משימות יומיומיות ויעילות בבית הספר ובעבודה.חוקרים מנסים לשמר תפקודים קוגניטיביים על ידי יישום טכניקות העשרה לשיפור הלמידה. כדי לבצע משימה זו, הם מסתמכים על כמות גדולה של עדויות מדעיות המדגימות את גמישות המוח ברמה העצבית והקוגניטיבית. צורה אחת של העשרה היא תרגול קוגנטיבי, או כפי שהוא מכונה לפעמים, אימון מוחי.תרגול המוח הוא יצירה שיטתית של מאגר קוגניטיבי לפרט, ומטרתו היא שימור, שיפור או פיתוח של יכולות קוגניטיביות כגון זיכרון, שליטה מנהלית או תיאום. בערך באותו אופן שבו אנו משתמשים באימון גופני לפיתוח כוח שרירי או גמישות.

על מנת שיהיה יעיל יותר, הספרות בנושא אימון קוגניטיבי ממליצה על אימון קוגניטיבי המגובה בבסיס תיאורטי מוצק מדעית. תהליכים מאומנים צריכים להיות מעוגנים היטב בתיאוריה המדעית של התפתחות קוגניטיבית אנושית במהלך החיים. לדוגמה, תכנית אימון מוח לקשישים צריכה לשקול את תיאוריית מהירות העיבוד הקובעת שיכולות התפיסה והעיבוד מאטים בגילים מתקדמים, ותיאוריית השליטה הניהולית הטוענת לירידה ביכולות נזילות כגון קשב, עיכוב, החלפת משימות וזיכרון עבודה.

דרישה נוספת שנקבעה על ידי החוקרים היא שתכנית אימונים קוגניטיבית צריכה להשתמש בגישה מותאמת אישית ללמידה, בצורה של מערכת אימונים מותאמי ביצוע אישי. מחקרים שהשתמשו בתכנית אימון כזו הראו שכאשר מנגנון משוב מותאם פעל במהלך האימונים, התפקוד הקוגניטיבי יכל לעבור שיפור משמעותי. המחקר מציין שכדי לשפר את הביצועים, ולמקסם את הלמידה, המשוב למתאמן חייב להיות בזמן הנכון, מובן בקלות, וישים עבור ביצועים מתמשכים במשימה שלפניו.

מטרה חשובה באימון קוגניטיבי היא לאפשר ביצוע נוח יותר למשימות בעולם האמיתי, כגון נהיגה, ניהול הכספים, ניהול צריכת תרופות ותחזוק אינטראקציה חברתית. מאחר ומספר גדול של תהליכים קוגניטיביים פועלים יחדיו בביצוע משימות בעולם האמיתי, החוקרים הכניסו דרישה שלישית, תכנון של מערכת תכניות אימון קוגניטיביות במגוון רב של תחומים המשלבים כמה תהליכים קוגניטיביים, שאיננה מוגבלת לתהליך יחיד (לדוגמה, זיכרון או מהירות עיבוד).

תוכנית אימון המוח של קוגניפיט מציעה מגוון רחב של יתרונות כגון שיפור הזיכרון, תשומת הלב ומהירות העיבוד. היא שיפרה את מהירות הקריאה ואת הבנת הנקרא בקרב אנשים עם לקויות קריאה, ושיפרה הליכה ותנועתיות אצל אנשים מבוגרים.

המדע של אימון מוח הוא מסע מרתק אל גילוי ודיון אינטנסיבי. בעזרת שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת יותר ויותר וידע רב-תחומי צומח, אנחנו בוחנים את התנאים והנסיבות הטובים ביותר לשימור ארוך טווח של הבריאות המנטלית שלנו. במסע הזה אנו רואים פעילות מוחית הקשורה לאימון ברמות התאיות וברמות מאקרו תאיות. אנו חוקרים נוירוגנזה (יצירה של תאי מוח חדשים) אחרי אימון קוגניטיבי. כמו כן אנו רואים שמנגנונים עצביים מפצים (אזורים שלמים במוח אשר לומדים לבצע את הפעולות שבעבר ביצעו איזורי מוח שנפגעו) מתפתחים לאחר אימון מוח, והידע הזה יתרחב אף יותר בעתיד. אנו יודעים היום כי אימון קוגניטיבי תורם ליצירת רמות גבוהות יותר של מאגר קוגניטיבי במוח, שהוא הידע המצטבר והניסיון של מוח פעיל, וגורם מגן חזק מאד נגד ירידה קוגניטיבית. בעתיד, אנו מתכוונים להרחיב את הידע הזה ולהתמקד באזורים יותר ספציפיים במוח ובבעיות נוירולוגיות מורכבות יותר.

אבל מחקר עתידי בתחום אימון המוח יתמודד עם שאלות אחרות החשובות לאנושות. הוא יעסוק בשאלות כמו האם המוח האנושי יכול להיות מאומן, לא רק כדי לשמר ולקדם את התפקוד הקוגניטיבי, אלא גם לקדם גמישות רגשית וחברתית. הוא ישאל האם המוח יכול להיות מאומן כדי להבדיל בין רע לטוב, שלוות נפש ואלימות, צדק וחוסר צדק. הוא ישאל האם ניתן לאמן את המוח לאהוב או לא לאהוב משהו, להסכים או להתנגד. התחום יעסוק גם בדילמות נוספות בנושאי חינוך, פילוסופיה ואתיקה אשר ישגשגו כאשר אימון המוח ייכנס למערכת החינוך ויתמקד לא רק בבריאות מנטאלית ורוחנית אופטימלית, אלא גם בהטמעה של ערכים מוסריים וחברתיים.