CogniFit - תרגול קוגנטיבי מבוסס מחשב עבור אנשים עם מוגבלויות אנטלקטואליות והתפתחותיות: מחקר פיילוט

שם מקורי: Computer-Based Cognitive Training for Individuals With Intellectual and Developmental Disabilities: Pilot Study.

כותבים: James Siberski1, Evelyn Shatil2, Carol Siberski3, Margie Eckroth-Bucher4, Aubrey French5, Sara Horton6, Rachel F. Loefflad7 y Phillip Rouse8.

• 1. פרופסור עזר גרונטולוגיה, אוניברסיטת מיסריקורגיה, דאלאס, פנסילבניה, ארה"ב.
• 2. מדען ראשי, ראש מחקר קוגנטיבי, CogniFit בע"מ, חיפה ישראל.
• 3. מנהל טיפול גריאטרי עצמאי, ננטיקוק, פנסילבניה, ארה"ב.
• 4. פרופסור מחלקת אחיות, אוניברסיטת בלומסבורג, פנסילבניה, ארה"ב.
• 7. מטפל בעיסוק, דאלאס, פנסילבניה, ארה"ב.
• 8. פסיכולוג מורשה עצמאי, סאנבורי, פנסילבניה, ארה"ב.

ג'ורנל: American Journal of Alzheimer’s Disease & Other Dementias (2015), vol. 30 (1): 41-48.

ציטוטים למאמר זה (סגנון APA):

• Siberski, J., Shatil, E., Siberski, C., Eckroth-Bucher, M., French, A., Horton, S., Loefflad, R.F., & Rouse, P. (2015). Computer-Based Cognitive Training for Individuals With Intellectual and Developmental Disabilities: Pilot Study. Am J Alzheimers Dis Other Demen, 30 (1), pp.41-48.

מסקנת המחקר

אימון קוגנטיבי מותאם אישית של CogniFit היא תוכנה מבטיחה לשיפור ביצועים קוגנטיביים בקרב מבוגרים עם הפרעות אנטלקטואליות או התפתחותיות באמצעות 20-30 דקות ביום, שלושה ימים בשבוע למשך 10 שבועות. זיכרון חזותי, p=. 003; תכנון, p=. 009; ניטור, p=. 017 (כן α=.05 או α=.1).

סיכום המחקר

המחקר רצה לבחון כיצד אימון קוגנטיבי מותאם אישית משפיע על היכולות הקוגנטיביות בקרב מבוגרים עם הפרעות אנטלקטואליות (ID) או הפרעות התפתחותיות (DD).

חמש עשרה יכולות קוגנטיביות עברו הערכה בקרב 32 אנשים עם ID או DD. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:

• 11 אנשים ב-CogniFit במחשב
• 11 אנשים בקבוצת ביקורת עם משחקי מחשב.
• 10 אנשים בקבוצת ביקורת של רשימת ההמתנה או פעילויות יום יום.

למרות ההסכמה הרחבה למחקר, מספר המשתתפים היה קטן והתוצאות (בתוך ובין הקבוצות) לא היו מובהקות תחת רמה גבוהה של α (α=.001). יחד עם זאת, עם רמת קצת יותר מתירנית של α, 11 מתוך 15 מהיכולות הקוגנטיביות הציגו שיפור חשוב בקבוצת האימון הקוגנטיבי הממוחשב. מוערך כי עם מדגם מייצג, המידע יוכל להגיע לרמת מובהקות סטטיסטית.

המידע מבטיח ויוכל להוות בסיס טוב למחקר עתידי עם מדגם גדול יותר. אם יאושר, זה ידגים את החשיבות לביצוע אימון קוגנטיבי ממוחשב לאנשים עם ID/DD, כמו זה המוצע על ידי CogniFit.

הקשר

הפרעה אנטלקטואלית והפרעה התפתחותית (כמו אוטיזם או שיתוק מוחין) מכילות מספר קשיים שונים שמיתרגמים לבעיה בהתאמה התנהגותית ביחס לשאר האוכלוסיה. בארצות הברית, מוערך כי 5% מהילדים בבית ספר יסודי או חטיבה הם בעלי ID/DD.

במקרה של מבוגרים, מידע הוא נדיר יותר, אך המידע מציע כי אחוז המבוגרים עם הפרעות אנטלקטואליות הוא 0.5%, בעוד שאחוז המבוגרים עם הפרעות התפתחותיות הוא 0.4%. להפרעות אלה יכולות להיות השפעות אישיות, משפחתיות וחברתיות משמעותיות.

קיים היום רצון מתגבר לשפר יכולות קוגנטיביות דרך כלים ממוחשבים, כמו CogniFit. למרות זאת, נפוץ כי למבוגרים אלה אין גישה קלה לכלים אלה. לרוב זה כתוצאה מהאמונה המוטעית שהם לא מסוגלים להשתמש במחשב.

חשוב לשנות את האמונה המוטעית הזו מכיוון שלאנשים עם ID/DD יש סיכוי דומה או גדול יותר לסבול מסוג כלשהו של הפרעה קוגנטיבית. זה מעלה את הצורך להוכיח את היתרון של אימון קוגנטיבי ממוחשב לאנשים עם הפרעות אנטלקטואליות או התפתחותיות.

מתודולוגיה

משתתפים

שלושים ושניים משתתפים נבחרו מתוך 145 מבוגרים עם הפרעות אנטלקטואליות או התפתחותיות שהיו במרכז שיקום ספציפי לאנשים עם בעיות אלה. המחקר נעשה באותו המרכז, הממוקם בעיר בצפון מזרח פנסיבלניה ארה"ב.

הקריטריונים לקבלה למשתתפים במחקר היו:

• דיאגנוזה של ID/DD
• מעל גיל 21.
• בריאות טובה.
• עובד בחדר המלאכה.
• רצון להשתתף במחקר.

קריטריונים לחוסר השתתפות במחקר כללו:

• חוסר עניין במחשבים.
• חוסר יכולת לשבת מול מחשב ל-25-30 דקות.
• חוסר יכולת לראות תמונה באופן ברור על מסך המחשב.

למשתתפים נאמרו מטרות ודרישות המחקר. האפוטרופסים של המשתתפים חתמו על טופס הסכמה. הוודעה של אוניברסיטת מיסריקורדיה אישרה את מהלך המחקר.

מבנה

מבנה אקראי, עיוור ייושם. משתתפים חולקו אקראית לאחת משלוש קבוצות:

• קבוצת האימון הקוגנטיבי הממוחשב (עם CogniFit).
• קבוצת הבקרה של משחקי המחשב.
• קבוצת הבקרה של רשימת ההמתנה.

משתתפים לא ידעו את השיוך שלהם לקבוצה, אבל לחוקרים כן היה את המידע הזה. למען האמת, הפעילות של קבוצת הבקרה של משחקי המחשב תוכננו כך שיראו כמו אימון קוגנטיבי. מהלך המפגשים, והטיפול המקדים והעוקב היו זהים עבור כל הקבוצות.

תהליך

מבחן TONI-3 (מבחן לאנטיליגנציה לא מילולית, מהדורה 3) נקלח להערכת רמת אנטיליגניציה כללית לכל משתתף.

הערכה נוירופסיכולוגית באמצעות הערכה קוגנטיבית של CogniFit. למניעת הטיה, הכלי של CogniFit מתאים אוטומטית גרסאות שונות של גירויים לכל הערכה. בנוסף, הוא עבר אישור מדעי. ההערכה מורכבת מ-15 משימות שמודדות 15 מיומנויות קוגנטיביות.

לסיום, ההתערבויות השונות בוצעו במרכז השיקום אבל בחדרים שונים. ההתערבויות ארכו 10 שבועות עם 3 מפגשים שבועיים של 20-30 דקות לכל מפגש.

קבוצת ביקורת עם משחקי מחשב

משתתפים בקבוצה זו ביצעו פעילויות שתוכננו במיוחד למחקר זה. פעילויות אלה נועדו להיות דומות במראה ובמשך לאלה של CogniFit, אך לא היה בהן את במאפיינים הכי רלוונטים לאימון קוגנטיבי: הם לא התאימו לרמת המשתתף, לא דרשו תגובה מהירה או ביצוע יותר מגירוי אחד בכל רגע נתון באף משימה. לכן, ניתן לומר כי היא היוותה פלסבו, למרות שהיא כן הקנתה רמה מסוימת של אימון.

קבוצת ביקורת עם רשימת המתנה

קבוצה זו שמרה על לוח זמנים ופעילויות קבועים. שהכילו בעיקר סדנאות מלאכה, אכילה בחדר אוכל משותף, הפסקות בוקר וערב וכו'.

ניתוח

ניתוחים סטטיסטיים בוצעו דרך SPSS 17. בכדי למדוד הבדלים בתוך ובין קבוצות עבור 15 היכולות הקוגנטיביות שנחקרו, מודלים של השפעה משולבת (עם השפעות קבועות ומשתנות) בוצעו עבור מדידות חוזרות עם מודל נפרד לכל משתנה.

תוצאות ומסקנות

התוצאות מראות כי אין מובהקות סטטיסטית להבדל בין התוצאות לפני ואחרי האימון הקוגנטיבי. למען האמת, אף אחת מ-15 ההשוואות בתוך או בין הקבוצות לא היו מובהקות (p>. 001). לכן, קבוצת האימון הקוגנטיבי לא הציגה שיפור משמעותי ביכולות הקוגנטיביות לאחר האימון, וגם לא הציגו שיפור ביחס לקבוצות האחרות (שגם לא הציגו שיפור).

למרות זאת, אם הקריטריונים היו נוקשים פחות (p < .05 y p < .1), הקבוצה הנסיונים הציגה שיפור ב-11 מתוך 15 יכולות קוגנטיביות, ביחס להערכה המקורית (זיכרון חזותי, p=. 003; תכנון, p=. 009; ניטור, p=. 017). בהפעלת הקריטריונים הללו, היו גם השפעות מובהקות על 4 מתוך 15 היכולות הקוגנטיביות בקבוצות הבקרה. מידע זה מעניין מאוד עבור סוג מחקר זה, במיוחד כאשר מדגם כל כך קטן נחקר (מה שייתכן שגרם לחוסר המובהקות ברמה הנוקשה הזו). באמצעות Cohen's d, נראה כי גודל ההשפעה בין לפני ואחרי הניסוי בקבוצה הנסיונית היה:

• בינוני (Cohen's d בין .58 לבין .72) ביכולות הקוגנטיביות הבאות: ניטור, תכנון, הכרה, זמן תגובה, גמישות קוגנטיבית, תפיסה מרחבית, זיכרון חזותי וסריקה חזותית.
• קטן (Cohen's d of .44, .37 y .41) במתן שמות, תפיסה חזותית וזיכרון פעיל.

לכן, תוצאות מחקר זה לא מובהקות, יתכן עקב המדגם הקטן. מגבלה זו הופכת את התוצאה של מחקר הפיילוט הזה ללא מייצגת. למרות זאת, המידע מעודד. ניתן לקוות כי, על ידי ביצוע מחקר זהה לזה עם מדגם גדול יותר, התוצאה תהיה מובהקת. בנוסף, 11 מהיכולות הקוגנטיביות שנחקרו מובהקות אם מפעילים קריטריון פחות נוקשה (P <. 05 ו P <. 1). זה מוביל אותנו לחשוב שCogniFit יכולה להיות כלי טוב לאימון יכולות קוגנטיביות לאנשים עם הפרעות אנטלקטואליות או התפתחותיות.