CogniFit - דמנציה

מהי דמנציה? המונח דמנציה, כפי שהוא משמש בהקשרים אבחוניים, מתייחס לירידה ואובדן התפקוד הקוגניטיבי (למשל, זיכרון לטווח הקצר והארוך, תשומת לב, תפקוד מנהלים והגיון) העשויים ללוות מגוון רחב ומורכב של ניוון נוירולוגי, מחלות כמו מחלת אלצהיימר, מחלות לב לוי, מחלות מפרידות דם, או מצבים כמו אלכוהוליזם ו- HIV (איידס). זה שונה מהשפעות של טיפול כגון כימותרפיה על המוח.

דמנציה מובנת בצורה הטובה ביותר במונחים של מידת החומרה של תוצאותיה, אשר יכולות להפריע לחיי היומיום. מידת החומרה עשוייה, כתלות במצב, להתקדם ממצב קל למצב בינוני וממצב בינוני למצב חמור. חלוקה אופרטיבית של דמנציה לשלושת השלבים האלה או לדרגות חומרה מוצעת ע"י ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization, WHO), לשימוש ע"י נוירו-דיאגנוסטיקאים מקצועיים. כדי לקבוע את מידת החומרה בדמנציה, נוירו-דיאגנוסטיקאים משתמשים בהערכות נוירו-קוגניטיביות, סולמות וראיון עם המטופלים וקרוביהם. שלושת דרגות החומרה והסימפטומים שלהן מתוארים לעיל.

• רמה ראשונה -דמנציה בעצמה נמוכה: האדם יכול לבצע פעילויות יומיומיות מוכרות וחוזרות וממשיך לחיות באופן עצמאי. יחד עם זאת, נראים קשיים קוגניטיביים, במיוחד בעת התמודדות עם צרכים עכשויים. למשל, שימת לב למיקום הנחת חפצים וזכירה של מיקומם, זכירת הזמן והמקום של פגישות חברתיות חדשות או מידע שנמסר לאחרונה.

• רמה שנייה- דמנציה בעצמה בינונית: אובדן זיכרון הפך כה חמור, עד שהאדם איבד את היכולת לחיות באופן עצמאי. רק השגרות הכי מוכרות והכי אוטומטיות נשמרות. מידע חדש מאוחסן לפרקי זמן קצרים ביותר, לעתים למספר שניות. האדם אינו זוכר מידע על עצמו, מקום מגוריו, פעולות שבוצעו ברגע זה ואת שמות בני המשפחה.

• Third level - דמנציה בעוצמה חמורה: אובדן זיכרון, הן מילולי והן לא מילולי, הוא מפושט כל כך, עד שהאדם אינו יכול לזכור מידע חדש כלל. למעט חלקיקים שמורים, כל האינפורמציה שהיתה ידועה בעבר נשכחה. המטופל אינו מצליח לזהות אפילו בני משפחה קרובים.

מדוע חלק מהאנשים שמתמודדים עם פתולוגיה נוירו-ביולוגית של דמנציה ועם תוצאותיה הטראגיות, בעוד שאחרים, בעלי אותה פתולוגיה נוירו-ביולוגית, אינם מראים אף תוצאה טראגית ואף אחד מהסימפטומים וממשיכים לנהל חיים אוטונומיים ומספקים - זו אחת התעלומות הגדולות של המאה ה-21.

שימור קוגניטיבי, הידע שנצבר באמצעות למידה מתמדת, הוא כנראה בעל תפקיד חשוב בהתמודדות עם התקדמות של דמנציה. למידה חדשה מתמשכת, מלמדת את המוח לשנות את הפעילות העצבית שלו במטרה להתמודד עם אתגרים המוצבים ע"י מצבי למידה חדשים. כתוצאה מכך, למידת מיומנות חדשה (לרקוד, לצייר, לדבר שפה חדשה, לנגן בכלי נגינה) או אימון בתפקודים קוגניטיביים לא נגועים, למשל, דרך אימוני מוח קוגניטיביים, מאפשר למוח הסתגלות שהוא זקוק לה כדי לחשוב מחדש ולחווט מחדש את המעגלים העצביים שלו לחדשים, כאשר הוא מתמודד עם האתגרים שהדמנציה מציבה.