המוח שלנו משתמש בחלקיו השונים בשביל לנהל סוגים שונים של זיכרון. שני סוגי הזיכרון העיקריים הם זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך. ישנם מקרים שבהם יש פגמים או אובדן זיכרון בשני סוגי הזיכרון הללו, אולם אנו נתמקד בזיכרון מפורש (Declarative) לטווח ארוך.
- זיכרון לטווח קצר שומר כמות מוגבלת של מידע למשך פרק זמן קצר, ומאפשר לגוף שלנו את הזמן הדרוש לו לקלוט ולנתח מידע חיצוני.
- זיכרון לטווח ארוך מאחסן כמות גדולה של מידע מורכב על-פני תקופה ארוכה. רוב האנשים מתייחסים לזיכרון לטווח ארוך כאל "זיכרון". אולם, אפילו בתוך ההבחנה של זיכרון לטווח ארוך ישנן תת-קטגוריות: זיכרון מרומז או לא-הצהרתי (רכיבה על אופניים, נהיגה), וכן זיכרון מפורש או הצהרתי, אשר משתמש בניסיון אישי על-מנת להבין את העולם (שם של בן-משפחה, היכן השארנו את המפתח, מיהי מלכת אנגליה, או מה קרה לפני חמישה חודשים או חמש שנים).
מהו אובדן זיכרון ומהם הסימפטומים לכך
כאשר אתה שוכח שם של משהו או מה קרה ביום מסוים, אינך חווה אובדן של זיכרון, אלא המוח אינו יכול למצוא את ה"נתיב" הנכון בשביל להגיע לאותו הזיכרון. שכחה "פתולוגית" נקראת אמנזיה. סימפטומים לאובדן זיכרון עלולים להיות:
- אובדן של חפצים אישיים לעתים קרובות.
- קושי למצוא את המילה הנכונה.
- חזרה על אותה השאלה במהלך שיחה, או חזרה על סיפור מספר רב של פעמים.
- לא לזכור אם עשית משהו, כגון נטילת תרופה.
- דיסאורhינטציה או הליכה לאיבוד במקומות מוכרים.
- לשכוח איזו שנה או יום בשבוע זה.
- קושי לזכור פגישות או אירועים.
- בעיות במעקב אחר הוראות או בקבלת החלטות.
סוגים של אובדן זיכרון: זמני וקבוע
אובדן זיכרון יכול להיות זמני או קבוע.
- אובדן זיכרון זמני הינו אובדן של מידע אשר, לאחר פרק הזמן של אובדן הזיכרון, חוזר לצורתו הנורמלית. לדוגמה, אם אינך יכול להיזכר בשמו של שחקן אך נזכר בשמו מאוחר יותר בהמשך היום, או אם אתה נוטל תרופה אשר גורמת ל"האפלה" אתה עלול לסבול מאובדן זיכרון זמני.
- אובדן זיכרון קבוע יתרחש כאשר אתה מאבד זיכרון שאינך יכול לשחזר. אם אינך מצליח להיזכר היכן השארת את המפתחות, גם לאחר שהזכירו לך זאת, אתה תחווה אובדן זיכרון קבוע.
סיבות לאובדן זיכרון: זקנה ובעיות רפואיות ורגשיות
ישנם מספר גורמים שונים לאובדן זיכרון לא רצוני בקרב מבוגרים וילדים.
- באובדן זיכרון עקב בעיות בריאותיות ניתן לטיפול במקרים רבים: תופעות הלוואי של תרופות מסוימות וכן תזונה לקויה המאופיינת בחוסר של הויטמינים B9, B12 ו-B6 עלולות לגרום לאובדן זיכרון זמני, כמו גם שתיית אלכוהול, בעיות בבלוטת התריס, בכליות ובכבד, מחסור של חמצן במוח (כגון שבץ), פגיעה במוח, טיפולים נגד סרטן (כימותרפיה או רדיותרפיה), גידולים או זיהומים במוח, בעיות רגשיות (כגון דיכאון), וכן חרדה (כגון PTSD).
- אובדן זיכרון עקב לחץ, חרדה או בעיות רגשיות אחרות:מלבד לחץ, חרדה וכן כמה רגשות אינטנסיביים, כגון כעס או זעם, עלולים לגרום לאובדן זיכרון. אם עשית תאונת דרכים אחר-הצהריים, הלחץ והמתח מהתאונה עלול לגרום לך לשכוח מה עשית באותו הבוקר. אולם, ניראה כי מעידה זו של זיכרון נגרמת מכיוון שכל תשומת הלב מתמקדת באיום פוטנציאלי. תהיה מסוגל לזכור מה גרם לרגשות עזים אלו, אך לא תוכל לזהות דבר מלבד התאונה.
- אובדן זיכרון כתוצאה של גיל וזקנה נורמלית: בעוד שאובדן ובעיות זיכרון אינם משפיעים על אנשים מבוגרים בלבד, זוהי קבוצת האוכלוסייה הנפגעת ביותר. במהלך הזמן היכולת של אדם ללמוד ולאסוף זיכרונות איכותיים עלולה להתדרדר, ללא נוכחות של פתולוגיה כלשהי. אולם, כאשר בעיות אלו באות לידי ביטוי יותר מבעבר, יכול להיות שמדובר במקרה של ליקוי קוגנטיבי מתון או דימנציה במקרים חמורים. אובדן זיכרון כתוצאה מבעיות רגשיות בקרב בוגרים מבוגרים: מקרה של אדם מבוגר אשר מרגיש בודד לאחר שאיבד את בן/ת-זוגו או את מקום העבודה שלו הינו מקרה שכיח. בסוגים אלו של שינויי חיים משמעותיים ניתן לראות כי כמות מסוימת של מבוגרים סובלים מהפרעות רגשיות כגון דיכאון. מבוגרים הסובלים מדיכאון עלולים לסבול גם מיותר מעידות בזיכרון, דבר הניתן לבלבול עם סימפטומים של אלצהיימר או סוגים אחרים של דימנציה. דיכאון עלול לגרום לבעיות זיכרון רציניות בקרב מבוגרים וילדים כאחד, אולם חשוב במיוחד לאבחן את המזדקן בשביל להבדיל את הסימפטומים שלו מאלו של אלצהיימר. בעוד בעיות זיכרון בקרב אנשים הסובלים מדיכאון אינן נראות לעין כמו בפתולוגיות אחרות, חשוב לטפל בבעיות הרגשיות מוקדם ככל האפשר.
- אובדן זיכרון כתוצאה מליקוי קוגנטיבי מתון: ליקוי קוגנטיבי מתון הינה הפרעה הגורמת לאובדן זיכרון, אולם לא מונעת מהמטופל מביצוע משימותיו היומיומיות. ישנם מחקרים אשר מראים כי ליקוי קוגנטיבי מתון (MCI) עלול להיות אינדיקטור מוקדם לסוגים שונים של דימנציה, כגון אלצהיימר. אולם חשוב לשים לב כי לא כל מקרי ה-MCI מובילים למחלת האלצהיימר.
- אובדן זיכרון כתוצאה מדימנציה הינו אחד מהבעיות הגדולות ביותר המשפיעות על מבוגרים מזדקנים, למרות שאינו נגרם כתוצאה ישירה של תהליך הזקנה. דימנציה היא הנראות (כרונית בדר"כ) של בעיות קוגנטיביות כגון זיכרון, דיבור, וכן בעיות התנהגות. ישנם סוגים שונים של דימנציה, אולם מחלת האלצהיימר היא השכיחה ביותר.
- אובדן זיכרון כתוצאה מאלצהיימר:סוג של חלבון הנקרא "אמילואיד בטא" הנאסף בעצבים יוצר פלאק סנילי, אשר עלול לגרום לכך שהנוירונים לא יהיו שמישים. דבר זה גורם להתדרדרות משמעותית ומואצת של זיכרון, בעיות באוריינטציה (שוכחים בקלות איזה יום היום או היכן הם נמצאים), בחישוב, ובאופן כללי בביצוע משימות יומיומיות. החומרה של מחלה זו משתנה בהתאם למצב שבו נמצא המטופל. בשלב התודעה המטופל יראה מעידות זיכרון משמעותיות, כגון ללכת לאיבוד במקומות מוכרים, להיות מנותק ממשימות ומשיחות, עלול להתקשות לדעת את התאריך, וכן מראה סימפטומים של דיכאון ועוינות. בשלב ביניים ניתן להבחין במעידות אלו בזיכרון, והמטופל עלול לשכוח שמות או אירועים שהתרחשו כמה דקות מוקדם יותר. הוא עלול להתקשות לעשות קניות או לבשל, ההיגיינה האישית שלו תתדרדר, יהיו לו בעיות בדיבור והוא ילך לאיבוד לעתים קרובות. בשלב מתקדם של אלצהיימר המטופל עלול לסבול מבעיות באכילה או בהבנת מושגים בסיסיים, זיהוי משפחה וחברים, והוא עלול להתנהג לא בהתאם בציבור. בשלב זה, המטופל יהיה חסר עצמאות באופן מוחלט.
להלן הגורמים אשר נמצאו כמועילים ביותר במניעת או האטת ההתקדמות של מחלת האלצהיימר או בעיות זיכרון אחרות: שינה, תזונה בריאה ומאוזנת, פעילות גופנית, חיי חברה בריאים, וכמה פעילויות קוגנטיביות. המוח פועל כמו שריר, כלומר שככל שנשתמש בו כך הוא יתחזק. אולם, אם לא ניתן למוח שלנו חומרים מזינים, את הפעילות שהוא צריך, ואם לא נאפשר לו להשתמש במיומנויות חברתיות וקוגנטיביות - סביר שהוא יתנוון וינזק. זוהי הסיבה שחיים אקטיביים ובריאים יועילו כל-כך לזיכרון שלנו. לקוגניפיט יש מנעד רחב של משחקים ופעילויות מתוקפות מדעית למוח, בשביל לסייע לשמור על המוח אקטיבי ולתפעל תחומים קוגנטיביים. מעבר לחיזוק ושיפור הזיכרון עבור מבוגרים, אימון המוח ושימוש במיומנויות קוגנטיביות יכולים לסייע לפתח נפח ותפיסה אינטלקטואליים בקרב ילדים ובני-נוער.
גירוי קוגנטיבימאפשר לך לגרות, לאמן ולחזק יכולות קוגנטיביות שונות כגון קשב, תפיסה, זיכרון, שפה, ופונקציות תפקודיות. אלו הן המיומנויות אשר נפגעות מדימנציה ומהפרעות נוספות של אובדן זיכרון. בעת ביצוע פעילויות הדורשות יכולות קוגנטיביות שונות, אנו מסייעים למוח לחזק את הקשרים שלו, וכך גורמים לו להיות עמיד יותר מול התדרדרות. אולם, גירוי קוגנטיבי יעיל הוא יותר מסתם אימון רנדומלי. על מנת שהמוח יקבל את אימון הכושר הנצרך, הוא זקוק לאימונים הנכונים אשר תוכננו לפרופיל הקוגנטיבי המסוים של כל מטופל. קוגניפיט מתאימה באופן אישי כל פעילות כך שכל מטופל יוכל להוציא יותר מאימון המוח שלו ולצמצם או לעקב ליקויים קוגנטיביים.
גורמים נוספים, כגון שגרת שינה טובה וקריאה לעתים קרובות, מסייעים לשפר את הזיכרון. זאת ועוד, הפסקת כל הרגל רע הקשור לשתייה, עישון, וכן סמים אחרים, יכולה גם לסייע לזיכרון ולאיכות החיים באופן כללי.
מתי יש לקבל עזרה? בחן והערך בעיות זיכרון
אנשים הסובלים מאובדן זיכרון עלולים להיות לא מודעים לבעיות שלהם, על-כן הם מאובחנים באופן ראשוני על-ידי בני משפחה.
אנשים בעלי היסטוריה של חרדה או דיכאון נוטים להתמקד בשגיאות, דבר אשר עלול לגרום להם לחשוב יותר מידי על מעידות הזיכרון שלהם וכן לחשוב שהם סובלים מבעיה בזיכרון. כל עוד מעידות זיכרון אלה אינן שגרתיות ונורמליות בהחלט (כגון לשכוח שם של אדם או מקום שאינך מכיר טוב, או היכן השארת משהו) אין סיבה לדאגה.
מצד שני, אם לאדם יש בעיה לעשות משימות יומיומיות או ניראה מבולבל, זהו הזמן לגשת למומחה. כדאי לחשוב על כתיבת מידע מסוים, כגון הזמן שבו הבחנת לראשונה בבעיות אלו, מתי המצב החמיר, איזה סוג של דברים הם שוכחים, וכיצד מושפעים חייו באופן כללי. הרופא יוכל לקבוע האם אותו אדם סובל מבעית זיכרון חמורה, ואם כך הדבר - מהי אותה הבעיה. תמיד מומלץ לגשת להתייעצות עם מומחה כאשר יש ספק.
חשוב לזכור כי אובדן זיכרון אינו אומר שאתה סובל בודאות מבעיית זיכרון חמורה כגון אלצהיימר. כל אחד שוכח, וזוהי אינה סיבה לתמרור אזהרה אם זה קורה פה ושם. המוח שלנו צריך לשכוח מידע על-מנת ללמוד ולאחסן מידע חדש באופן יעיל.
כיצד ניתן לטפל או לשפר אובדן זיכרון
טיפול בדימנציה חייב לכלול גישה רב-תחומית. בהתאם לסוג הדימנציה, לשלבשלה, ולמאפיינים המסויימים של המטופל - טיפול נוירולוגי, פסיכיאטרי, רפואי, גריאטרי, פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק, או תרפיות ספציפיות אחרות עלולות להיות הכרחיות.
איש המקצוע הרפואי המטפל באדם הסובל מאלצהיימר יחפש את האבחון והטיפול המתאימים ביותר. מלבד טיפול מסורתי, ניכר כי טיפול על-ידי תרגילים קליניים לגירוי קוגנטיבי עבור חולי אצהיימר בשלבים המוקדמים מסייע לעקב את השפעות המחלה, בעוד סוגים אחרים של טיפול הכרחיים בדרך-כלל בשלבים מתקדמים יותר של המחלה. כל עוד אין תרופה למחלת האלצהיימר, מדענים וחוקרים מחפשים דרך לשמר את היכולות הקוגנטיביות עם התקדמות המחלה, ולצמצם חלק מההשפעות ההתנהגותיות שהיא גורמת.
ישנן גם פעילויות מנע אשר יכולות לסייע להאט את התקדמות המחלה. אם תוכל לשלב טיפול תרופתי עם תזונה מאוזנת, התעמלות גופנית, אינטראקציה, וגירוי קוגנטיבי מתאים, תהיה לך הזדמנות לצמצם את הבעיות הנגרמות מדימנציה ואלצהיימר.
מה אפשר לעשות כאשר בן-משפחה סובל מאובדן זיכרון?
אם אתה מבחין בבעיות זיכרון אפשריות אצל אדם קרוב אליך, נסה לעודד אותו לפנות למומחה אשר יוכל לעזור לו על-ידי אבחון. זכור כי אנשים רבים הסובלים מבעיות זיכרון אינם מודעים לעובדה זו, כך שהם עלולים להיות מסוייגים לגשת למומחה ולקבל עזרה. במקרים אלו חשוב שתהיה סבלנות ולדבר על הנושא בזהירות.
כאשר המומחה הרפואי הגיע לאבחנה, חשוב לעקוב אחר הקווים המנחים שהוא נותן למטופל. אם הבעיה התגלתה בשלב מוקדם, עזור למטופל לשמור על שגרת היומיום שלו הן בבית והן עם חברים. מכיוון שאחת מהבעיות העיקריות של מחלת האלצהיימר היא התדרדרות זמנית, יעזור לשים שעונים ולוחות שנה במקומות בולטים בבית. סביר כי המטופל יתקשה בלימוד דברים חדשים, אולם נסה להרגיל אותו להשתמש ביומן בשביל לעקוב אחר הפעילויות והפגישות שלו. האדם הקרוב לחולה האלצהיימר חייב לעקוב בזהירות אחר הוראות הטיפול של הרופא ולוודא שהמטופל נוטל את התרופות שלו ועושה את הפעילויות שהרופא הציע. אבחון של דימנציה עלול להיות קשה הן על המטופל והן על הקרובים אליו, לכן חשוב לספק תמיכה רגשית ולסייע במה שאפשר. אם אתה שם לב לכל סימפטום אשר עלול לרמוז שהמטופל סובל מדיכאון, צור קשר עם מומחה בהקדם.
- מעידה קטנה בזיכרון אינה מעידה באופן אוטומטי על בעיית זיכרון חמורה.
- חשוב להכיר את הסימפטומים של התדרדרות קוגנטיבית מתונה (MCI) וכן של סוגי דימנציה כגון אלצהיימר לשם אבחון הסימפטומים מוקדם ככל האפשר. ישנם עוד סוגים של בעיות זיכרון מלבד MCI ואלצהיימר, ומכיוון שכך הסימפטומים יכולים להשתנות. אולם עדיין חשוב לגשת לסיוע רפואי אם אתה חושב שעלולה להיות בעיה.
- ההשפעות של MCI ודימנציה יכולות לרדת בעזרת תזונה בריאה, פעילות גופנית, הרגלי שינה טובים, אינטראקציה וחיברות, וכן באמצעות גירוי קוגנטיבי.
ארצות הברית