פגיעה מוחית טראומטית

לפני שבעה שבועות, דייוויד ו., בן 18, היה מעורב בתאונת דרכים. בתאונה גולגולתו של דייוויד הוטחה בחוזקה בהגה. במהלך המכה, המוח שלו התנגש עם הגולגולת המורכבת מעצם קשה וחזקה מאד. דייוויד איבד את ההכרה למשך 2 עד 3 דקות. לאחר מכן הבדיקות גילו כי הגולגולת שלו לא נסדקה. למרבה המזל, שום דימום, נפיחות או קרישי דם לא נצפו סביב המוח. כך נמנעה הפרעה באספקת החמצן למוח יחד עם נזק מוחי נרחב יותר. במשך שבעה שבועות דייוויד חווה כאבי ראש, וגם בעיות ריכוז משמעותיות. בפעמים נדירות ראייתו מיטשטשת. הוא מרגיש תשישות לעיתים קרובות.

אלו הם רק חלק מהסימפטומים המאפיינים את מה שמכונה פגיעה מוחית טראומטית קלה. תסמינים אחרים עשויים לכלול בלבול, סחרחורת, חוסר יכולת לסבול צלילים ואור, שינויים במצב רוח, תשישות, זיכרון ובעיות ריכוז. במקרים של פגיעה מוחית טראומטית חמורה התסמינים דומים אך יותר אינטנסיביים. אובדן הכרה, אם מתרחש, עלול להימשך שעות, ימים או תקופות זמן בלתי מוגבלות. אם הוא מושפע, הדיבור עלול להיות לא מובן או מבולגן. תסמינים אחרים של פגיעה מוחית טראומטית חמורה יכולים לכלול התנהגות לא אופיינית וסערת רגשות, הקאות חוזרות, הרחבה של האישונים, חולשה או חוסר תחושה בגפיים התחתונות ושליטה לקויה בשלפוחית השתן או במעיים. סיבוכים נוספים עלולים להתרחש הקשורים למגוון רחב של תסמינים, כגון חוסר תפקוד קוגניטיבי, בעיות תקשורת, התקפים, פגיעה עצבית בפנים, זיהומים, וגם לבעיות רגשיות והתנהגותיות.

סימפטומים אלה, מעטים או רבים, קלים או חמורים, הם תוצאה של הנזק שנגרם למוח. הם נגרמים משום שהמכה או הטלטלה למוח גורמת נזק זמני לתאים, ובמקרים חמורים יותר, חבלות, דימום פנימי, מוות עצבי ו/או אובדן של רקמות. פגיעות מוחיות והתסמינים בעקבותיהן שונים ממקרה למקרה. הנזק יכול להיו קל או כבד ויכול לתרחש בכל חלק של המוח. מכות וזעזועי המוח הם לרוב בלתי צפויים ונובעים מאירוע אלים כגון תאונת דרכים, נפילה, ספורט ולחימה. כדי לקבוע את מידת החומרה, רופאים אוספים מידע על נסיבות הפציעה ובודקים את מצב התגובה וההכרה על פי סולם גלאזגו. הסולם מסווג את היקף הפגיעה למקרים קלים, בינוניים וקשים. במקרים קלים יש זעזוע מוח אך מתקיימת החלמה נוירולוגית מלאה. ברוב המצבים הקלים חווה המטופל קשיי ריכוז וזיכרון. במקרים בינוניים, המטופל מעורפל ובמקרים חמורים, במצב של תרדמת, ואינו מסוגל לעקוב אחר הנחיות ולפקוח את עיניו. תינוקות שקבלו מכה בראש חייבים מיד להילקח לרופא משום שהם אינם מסוגלים לתקשר את הסימפטומים שלהם.

מנוחה היא הטיפול היחיד לפגיעה במוח עצמו. עם זאת, טיפול מיוחד ותרופות עשויים לעזור בהגבלת נזק משני שנגרם למוח (עודף נוזלים, חמצון דם מופחת, התקפים ואחרים), במיוחד במקרים החמורים יותר. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה מוחית טראומטית הוא אצל תינוקות וילדים עד גיל 4, נערים, ומבוגרים מעל גיל 65.

למעלה ממיליון וחצי אנשים חווים פגיעות מוח טראומטיות בכל שנה. מהם 800,000 נדרשים לטיפול בחדר מיון ו 270,000 מאושפזים במחלקות. בכל שנה ישנם כ 52,000 מקרי מוות וכ - 80,000 חווים נזק תמידי כתוצאה מפגיעה מוחית טראומטית.

בהעדר טיפול בפגיעה מוחית טראומטית, דרך פעולה הטובה ביותר היא מניעה. יצירת סביבה בטוחה יותר לתינוקות ומבוגרים וחינוך בני נוער להתנהגות בטוחה יותר היא דבר הכרחי. תשומת לב רבה נחוצה בהחזקה יציבה של תינוקות (בלי רעידות), שימוש בחגורות בטיחות, קסדות, אחסון נאות של כלי נשק ותחמושת, השפעת אלכוהול, התקנה של מעקות ומחצלות אשר מונעות החלקה, ומחסומי מדרגות לילדים קטנים.

לעיתים קרובות יש צורך בשיקום, במיוחד במקרה של פגיעה מוחית משמעותית. צוות השיקום עשוי לכלול רופאים ו/או אחיות המתמחים בנוירופסיכולוגיה, רפואה שיקומית, דיבור ושפה, ריפוי בעיסוק, פסיכיאטריה ועבודה סוציאלית. מחקר נרחב מראה שאימון קוגניטיבי (או אימון המוח) חשוב מאד לשיקום תפקוד קוגניטיבי, הנפגע כתוצאה מפגיעת מוח טראומטית. כאשר נזק קוגניטיבי מתפזר לאזורים נרחבים במוח, נדרשות תוכנות אימון רב תחומיות למוח, המאמנות מגוון רחב של תפקודים קוגניטיביים.