נדודי שינה כרונים ותפקוד קוגנטיבי בין מבוגרים
הערכת קוגניפיט היא כלי אמין לזיהוי מצב קוגנטיבי במבוגרים בריאים ואלו עם נדודי שינה
ניהול משתתפי מחקר באופן נוח מפלטפורמת החוקרים
הערך ותרגל 23 מיומנויות קוגנטיביות במשתתפי המחקר
בדוק והשווה את המידע של האבולוציה הקוגנטיבית של המשתתפים במחקרך.
סופרים:Iris Haimov1, Einat Hanuka1, Yael Horowitz2.
- 1. Department of Behavioral Science, Max Stern Academic College of Emek, Yezreel, Israel.
- 2. Department of Learning Disabilities, University of Haifa, Israel.
ג'ורנל:Behavioral Sleep Medicine, 6:32-54,2008.
המקורות למאמר(APA בסגנון):
- Haimov, I., Hanuka, E., & Horowitz, Y. (2008). Chronic Insomnia and Cognitive Functioning Among Older Adults. Behavioral Sleep Medicine, 6, 32-54.
מסקנות המחקר
כלי הערכה של קוגניפיט מאפשר להעריך במדויק שונות קוגנטיבית בין מבוגרים בריאים ואלו עם נדודי שינה . אורך זיכרון [t(97)=2.77, p<.007], בשילוב מטלות דו מימדיות (חזותית וסמנטית [t(97)=2.03, p<.049], בזמני תגובה לקשב מתמשך [F(1, 392)=12.35, p<.0001], בהערכת זמן [t(97)=2.42, p<.017],ובתפקודים ניהוליים [t(96)=2.02, p<.045].
תוכן
קשישים נוטים יותר לסבול מנדודי שינה (2%-50%). בקבוצה זו, למרות שישנם מספר גורמים עם נטיה להפרעות שינה (כמו, פנסיה, אבל, בידוד חברתי או נכות), נדודי שינה לרוב נגרמת ממספר סיבות: ראשוניות, רפואיות, תרופתיות, פסיכיאטריות. בנוסף, היא קיימת בתחלואה מקבילה להפרעות אחרות. קשישים נוטים להתקשות יותר בהירדמות, פעילות מוגברת במהלך שינה, שינויים בשלבי השינה, יותר גירויים, פחות זמן שינה ומנוחה.
ההזדקנות עצמה מקושרת עם תפקוד קוגנטיבי ירוד יותר. זה לרוב משפיע על היכולות הקוגנטיביות אשר הכי רלוונטיות לחיי היום יום, כמו קשב, עיכוב, וזיכרון. למעשה, השכיחות של ליקוי קוגנטיבי רציני באוכלוסיה המבוגרת הוא 4%-10%.
לנדודי שינה כרוניים בגיל מבוגר יש השפעה שלילית משמעותית על איכות החיים ומגדילה סיכון לבבי. בהינתן המערכת יחסים הצמודה בין שינה ויכולות קוגנטיביות, חשוב לדעת את המערכת יחסים בין נדודי שינה כרוניים באנשים מבוגרים ותפקוד קוגנטיבי במבוגרים.
מתודולוגיה
משתתפים
סך כולל של 99 קשישים עצמאיים (36 גברים ו63 נשים), בגיל ממוצע של 72.3, השתתפו במחקר. משתתפים עם מצב רפואי מסוכן, לוקחים תרופות אשר משפיעים על מערכת העצבים, עם היסטוריה של בפרעות פסיכיאטריות, עם דמנציה או דיכאון הוצאו מהמחקר.
על מנת שנחקר יחשב כסובל מנדודי שינה, הקריטריונים הבאים מולאו: (א) לוקח לו לפחות 31 דקות להירדם , (ב) קורה לפחות 3 לילות בשבוע , (ג) במהלך לפחות 6 חודשים. הנ"ל הוערכו על ידי מילוי שאלון מיני שינה ושאלון שינה של הטכניון. בהסתמך על התגובות שלהם, המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קשישים עם נדודי שינה (N=35, גיל ממוצע =7.7, סטיית תקן 5.7) וקשישים ללא נדודי שינה (N=64, גיל ממוצע=71.6, סטית תקן=5.7).
המצב הקוגנטיבי של כל משתתף נמדד באופן נפרד על ידי שימוש בהערכה קוגנטיבית מקוונת מבית קוגניפיט וכלי תרגול.
ניתוח תוצאות
על מנת לעבוד עם הנתונים, הוחל ניתוח השונות (ANOVA) עם תכנון מעורב דו כיווני, תוך שימוש בקבוצה כמשתנה בין גורמים וזמן התגובה כמשתנה תוך-נושא. T של סטודנט הוחל על דגימות עצמאיות, על מנת להשוות את ההבדלים בין המשתתפים עם נדודי שינה לבין אלה הבריאים. לבסוף נעשה שימוש בבדיקת חי-ריבוע כבדיקה לא פרמטרית.
תוצאות ומסקנות
שתי הקבוצות נמצאו דומות בגיל, מין, שנות חינוך, ניקוד דיכאון, מצב רפואי, צריכת תרופות שינה ומיומנויות מחשב. לא היה גם הבדל במשך השינה, למרות שהיו שונות משמעותית ביעילות השינה, התעוררויות והזמן שלקח להם להירדם. בקשר למצב הקוגנטיבי, שונות משמעותית נמצאה בין המשתמשים עם נדודי השינה והמשתמשים הבריאים בתחולת הזיכרון [t(97)=2.77, p<.007], שילוב משימות דו מימדיות (חזותיות וסמנטיות) [t(97)=2.03, p<.049], קשב מושהה וזמן תגובה [F(1, 392)=12.35, p<.0001], הערכת זמן [t(97)=2.42, p<.017],ובתפקודים ניהוליים [t(96)=2.02, p<.045].
התוצאות מצביעות כי נדודי שינה כרונים בקשישים מקושרת לביצועים קוגנטיבים לקויים . למעשה, קשישים בריאים היו יותר טובים בכל ההיבטים הקוגנטיבים אשר נמדדו מקשישים עם נדודי שינה. השונות היתה בעיקר מובחנת באורך זיכרון, במטלות שילוב של 2 מימדים (חזותי וסמנטי), בהפניית תשומת לב למטרה, בהערכת זמן ובתפקוד הביצועי (תכנון).