CogniFit - אפקט התיקון הקוגנטיבי על ההליכה בקשישים עם אורח חיים יושבני

שם פרטי: Effect of Cognitive Remediation on Gait in Sedentary Seniors.

סופרים: Joe Verghese1, Jeannette Mahoney1,2, Anne F. Ambrose3, Cuiling Wang4 y Roee Holtzer1,2.

• 1. Department of Neurology, Albert Einstein College of Medicine, Yeshiva University, Bronx, New York.
• 2. Ferkauf School of Psychology, Yeshiva University, Bronx, New York.
• 3. Department of Rehabilitation Medicine, Mt. Sinai Medical Center, New York.
• 4. Department of Epidemiology and Population Health, Albert Einstein College of Medicine, Yeshiva University, Bronx, New York.

ג'ורנל: Journal of Gerontoly: MEDICAL SCIENCES (2010) 65A(12): 1338-1343.

מקורות מאמר זה (APA style):

• Verghese, J., Mahoney, J., Ambrose, AF., Wang, C., & Holtzer, R. (2010). Effect of cognitive remediation on gait in sedentary seniors. J Gerontol A Biol Sci Med Sci., 65(12), pp.1338-43.

מסקנות

תרגול קוגנטיבי מבית קוגניפיט יכול לשפר ניידות במבוגרים יושבניים על ידי התערבות של 8 שבועות, ב3 ימים לא עוקבים בשבוע, עם שתי תרגולים בכל יום .ניידות במהלך הליכה (שינוי : 8.2 ± 11.4-1.3 ± 6.8 cm/s, p =. 10) ובמהלך ההליכה תוך כדי דיבור (שינוי: 19.9 ± 14.9-2.5 ± 20.1 cm/s, p =. 05) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

סיכום מחקר

בעיות ניידות מתגברות עם הגיל ומשפיעים על איכות החיים של האנשים. חלק מהמיומנויות קוגנטיביות כמו קשבותפקודים ניהוליים ונמצא קשר הדוק בניהם להליכה איטית ונפילות באנשים מבוגרים. מסיבה זו, הוצע כי תרגול קוגנטיבי עלול לשפר את מהירות ההליכה ולהפחית את הנפילות במבוגרים.

עיצוב מחקר עיוור אקראי יושם על 24 קשישים יושבניים . אף אחד מאנשים אלו לא ביצע תרגילים יותר מפעם אחת בשבוע והלך במהירות של פחות ממטר לשניה (<1m/s).הם הוקצו באופן ראנדומלי ל:"רשימת המתנה" או לקבוצת תוכנית לתרגול קוגנטיבי של שמונה שבועות. התוצאות חולקו מהירות במהלך הליכה רגילה ובמצב של "הליכה עם דיבור תוך כדי" . היחס של האנשים אשר השתפר בכל קבוצה גם הושווה. שיפור זה צריך להיות בנוי ממהירות שיותר גדולה מ4 ס"מ בשניה (≥4cm/s).

התוצאות מראות כי תרגול קוגנטיבי עם קוגניפיט משפר ניידות במבוגרים יושבניים. מידע זה מדגים את יעילות כלי הקוגנפיט לחיזוק וגרייה של יכולות קוגנטיביות המקושרות להליכה.

תוכן

בעיות ניידות מוגברת במהלך ההדקנות. אנשים עם קשיים אלו נוטים להתחבר לתקופות זמן קצרות יותר, ולהנות מאיכות חיים נמוכה יותר, ולסבול מיותר מחלות ותמותה. ישנם הוכחות מדעיות על ההטבות של תרגול פיזיקאלי, כמו הליכה, למניעת בעיות ניידות בקשישים. למרות זאת, חצי מהקשישים נוטים לא להתמיד בתוכניות פעילות פיזיקאלית ב3-6 חודשים הראשונים. זה מסביר את הצורך לחקור גישות אחרות לשיפור ניידות באוכלוסיה זו.

התנהגות האנשים, כמו הליכה, מווסתת על ידי טווח של יכולות קונגטיביות, כמו קשב ותפקודים ניהוליים. אלו מאפשרים להסתגל למצבים משתנים, לצפות תוצאות ולספק משאבים לבצע יותר מפעילות אחת באותו זמן. כל זה הכרחי להליכה נכונה. למעשה, בעיות קשב ותפקודים ניהוליים מקושרים לנפילות והליכה איטית.

מספר מחקרים מצאו כי טיפול תרופתי ליכולות קוגנטיביות אלו יש השפעה חיובית על ההליכה. מצד שני, הוכח כי תכוניות תרגול קוגנטיבי יכולה לשפר גם קשב טגם תפקודים ניהוליים. למרות זאת, נחקר כי תרגול קוגנטיבי משפיע על הליכה, אשר יכול להיות השלמה טובה על מנת למנוע בעיות ניידות.

קוגניפיט הוא כלי מקוון של הערכה ותרגול קוגנטיבי אשר הוכיח את התקפות שלו למדידה וגריה של יכולות קוגנטיביות שונות, כמו קשב ותפקודים ניהוליים. פשטות העיצוב מסמן כי קוגניפיט יכולה להיות בשימוש על צעירים ומבוגרים. מסיבות אלו, זהו כלי אידיאלי לביצוע מחקר זה.

לכן, אובייקטים של מחקר זהעל מנת לגלות איך תרגול קוגנטיבי ממוחשב יכול להשפיע על מהירות הליכה נורמלית והיכולת ללכת ולדבר באותו זמן.

מתודולוגיה

גיוס ועיצוב

על מנת לבצע את המחקר, שיטת שליטת בקרה עיוורת רנדומלית נבחרה לחלוקה לשתי קבוצות: קבוצת הניסוי "תרגול קוגנטיבי" וקבוצת הביקורת " רשימת המתנה"

מכתבים נשלחו לאנשים מעל גיל 70 אשר מסבירים את מטרת המחקר. לאחר מכן, משתתפים פוטנציאלים יצרו קשר טלפוני. לאחר מתן מידע מילולי, מעט ראיונות בוצעו לקבוע האם הם ניתן להכללים במחקר זה. 45 אנשים אשר מתאימים לקריטריון המחקר הוזמנו למחקר המחקר לבדיקות מדויקות יותר.

מבחניםל משתתפים כללו הערכה קוגנטיבית עם MMSE (Mini-Mental State Examination) והערכת הליכה, 21 משתתפים יצאו מהמחקר בשל חוסר התאמה עם קריטריו ני ההתאמה:

• להיות מעל גיל 70 כולל.
• חוסר יכולת להתחייב להשלים את המחקר.
• להיות יושבני (אימון פעם בשבוע או פחות).
• הליכה איטית (<1.0m/s).
• ללא דמנציה (ללא אבחנה קלינית של דמנציה מעל 5 או שווה בסקירה טלפונית ותוצאה מעל 25 כולל בMMSE).
• יכול לזוז באופן עצמאי (הליכה).
• ללא אשפוז בשלושת החודשים האחרונים למחלה רצינית, ניתוח, ללא היסטוריה של מחלה פסיכיאטרית או ניורולוגית.
• ללא השתתפות במחקרים אחרים.

24 האנשים שעמדו בתנאי ההכללה חולקו באופן שווה ל2 קבוצות באופן ראנדומלי. כולם נתנו הסכמה כתובה. בנוסף, הם לא קיבלו שום תרומה כלכלית אבל סיפקו להם תחבורה לכל המפגשים.

קבוצת הניסוי או התרגול הקוגנטיבי

בקבוצת הניסוי, התרגול הראשון כולל הסבר למשתתף את הבסיס לגבי השימוש במחשב, כאשר רק 2 מתוך 12 משתמשים במחשב באופן רגיל. ההערכה הראשונית של קוגניפיט ארכה כ45 דקות, התבצעה בהתחלה. ההערכה מאפשרת לכלי לסגל רמת קושי למטלות בהתאם לנקודות החלשות או החזקות. תרגולים ממוחשבים הכילו 2 תרגולי קוגניפיט .כל סיבוב ארך כ15-20 דקות והכיל שלוש מטלות. הם ביצעו תרגול קוגנטיבי למשך 45-60 דקות 3 פעמים בשבוע למשך 8 שבועות (72 תרגולים בסך הכל) עם לפחות יום אחד מנוחה בין כל תרגול. המשתתפים ביצעו 99.2% מהתרגולים.

קבוצת ביקורת או רשימת המתנה

למשתתפים בקבוצת הביקורת נאמר כי הם מחכים ברשימת המתנה למחקר עתידי, הם לא ידעו על קיום קבוצת המחקר. הם הגיעו למרכז חינוך המדגיש את יתרונות הפעילות הגופנית. על מנת לשמר עניין והיענות לניסוי, יצרו איתם קשר טלפוני ושאלו אותם אם הם תרגלו, למרות שהם לא קיבלו שום טיפול מהבית.

משתנים אשר נמדדו:

האדם אשר התחייב להערכות קודמות ולאחר שמונה שבועות של התערבות קוגנטיבית ולא ידעו לאיזו קבוצה כל משתתף היה שייך לה. מהירות ההליכה נמדדה על ידי שימוש במסלול ממוחשב (GAITRite). כל המשתתפים נתבקשו ללכת על שטיח עם נעליים נוחות במסדרון מואר ושקט.

משתנים אחרים:

• בסיום שמונת שבועות התערבות, טכניקת הMMSE הושמה שוב.
• בקבוצת הניסוי, מהירות העיבוד נמדדה על מנת למדוד את אפקט הלמידה וההעברה שלנו לתהליך הקוגנטיבי המתורגל.
• הדיווח העצמי של המשתתפים על נוכחות מחלה רלוונטית שומשו על מנת לחשב קצב תמותה.
• לבסוף, על המשתתפים עברו מבחן פעילות גופנית על מנת לכמת את כמות הזמן שהם בילו באימון בשבוע הקודם.

ניתוח:

• כל הניתוחים בוצעו על ידי SAS 9.1.
• להשוות מאפיינים דמוגרפים ומידע בסיסי אחר בין שני קבוצות ובתוך הקבוצה, סטיסטיקה תיאורית הייתה בשימוש.
• השונות בים הממוצעים של מהירות ההליכה לפני ואחרי הטיפול, שניהם בהליכה נורמלית בדיבור והליכה במקביל, נבדקו בשימוש עם מודלים לינארים.
• מודל לינארי היה בשימוש להשוואה בשינויים במהירות העיבוד של קבוצת הניסוי לאחר ההתערבות.
• כל המודלים הותאמו לגיל ולמין.

תוצאות ומסקנות

תוצאות המחקר מצביעות כי מהירות ההליכהשל משתתפי קבוצת הניסוי (עם תרגול קוגנטיבי) בשני המצבים (הליכה נורמאלית והליכה תוך כדי שיחה) גדלה לאחר ההתערבות מאשר בההערכה ההתחלתית. בנוסף, מהירות ההליכה הייתה גבוהה יותר במשתתפים בקבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת.

לכן אנחנו יכולים לאשר כי תרגול קוגנטיבי מבית קוגניפיט יכול לשפר ניידות במבוגרים יושבניים . זה פותח דלת התערבות מאוד חשובה להפחית בעיות ניידות בקשישים. סוג זה של התערבות יכול לעזור למנוע בעיות ניידות, הימנעות מהחמרה באיכות החיים של קשישים אשר לא הצליחו לבצע תוכנית מניעה על ידי תרגילים פיזיקאלים.